מחדר היעוץ - הוריו של אמיר
את אמיר (שם בדוי) בן ה 6 תלמיד כיתה א', רגילים לכנות "שובב". ילד פעלתן מאד, פיקח. לעיתים קשה לו לדחות סיפוקים, ולדברי הוריו כשזה קורה " קשה להיות איתו". הוריו של אמיר מגיעים ליעוץ לאחר 3 חודשים מתחילת שנת הלימודים.
מספרים שהמורה מרבה להתקשר במהלך יום הלימודים, ומדווחת על בעיות שונות. פעם היכה ילדה בכיתה, פעם אחרת קשקש על מחברת של מישהו אחר, לא נשמע למורה, ולשיעור ספורט הוא לא נכנס. ההורים מאד מודאגים, לא מבינים מה עובר עליו בבית הספר, רצף מקרים כזה לא מוכר להם מהבית, קשה להם עם הטלפונים של המורה, הם מרגישים שלא מבינים את הילד שלהם, שהצוות לא מספיק מיומן, ולדבריהם "הכי קל זה להתקשר אליהם שיבואו לקחת את אמיר באמצע היום".
הפניה של ההורים אלי ליעוץ, היא לאחר שנודע להם כי קבוצת הורים בכיתה פועלת כדי להעביר את אמיר לכיתה אחרת, על רקע הטענות שהוא אלים ומסוכן כלפי ילדים בכתתו.
הוריו של אמיר לא מוכנים בשום אופן כי יעבירו את אמיר כיתה, לדבריהם המצב קשה אך אסור שבנם יסבול מעבר לקושי הנוכחי שככל הנראה הוא מבטא בהתנהגותו.
העבודה עם הוריו של אמיר, החלה בהבנת המצב כפי שהם רואים אותו. קבלתי מהם רקע על אמיר, על שנות חייו הראשונות, הסתגלותו למסגרות קודמות וכו.
הכרתי דרכם את מסגרת בית הספר הנוכחית, סדר היום האישי והמשפחתי, שאר בני המשפחה (לאמיר שתי אחיות גדולות).
התייחסנו יחד לצד החברתי של אמיר, בעבר ובהווה. נתחנו יחד את האינטראקציה שהיתה להורים עד כה עם הצוות החינוכי בגנים בשנים קודמות, ובבית הספר - בשנה הנוכחית.
הבנתי מהם כי הם מעוניינים לעבוד עם המורה ולהגיע להבנות, עם זאת לא ידעו כיצד לפנות לצוות בית הספר מאחר וכל פעם שיש להם שיחה עם המורה הם מוצאים את עצמם מתגוננים ומגוננים על אמיר לנוכח ההאשמות הרבות כלפיו ובמידה רבה גם האשמות כלפיהם. הרגישו פגועים וכועסים.
בנינו יחד תוכנית פעולה לעבודה משותפת עם בית הספר, כך שניתן יהיה לתקשר תוך יצירת אמון ושתוף. ליוויתי אותם לפגישה עם הצוות החינוכי (במפגש זה בבית הספר נכחתי יחד איתם). התחילה דרך של הגדרת מטרות קטנות, ישימות, תוך קביעת התעדכנות שוטפת בין ההורים למורה.
במקביל ניכר היה שההורים שונים מאד ביכולת ובמוכנות שלהם להציג גבולות ברורים. האמא היתה ברורה יותר בגבולות,לעומת האבא שהיה נוטה לוותר ולא הקפיד פעמים על עקביות. לשם כך הגדרנו את אחת המטרות -תרגול והבנה של הצבת גבולות באופן מותאם יותר בין ההורים,
יצאנו לדרך...
מספרים שהמורה מרבה להתקשר במהלך יום הלימודים, ומדווחת על בעיות שונות. פעם היכה ילדה בכיתה, פעם אחרת קשקש על מחברת של מישהו אחר, לא נשמע למורה, ולשיעור ספורט הוא לא נכנס. ההורים מאד מודאגים, לא מבינים מה עובר עליו בבית הספר, רצף מקרים כזה לא מוכר להם מהבית, קשה להם עם הטלפונים של המורה, הם מרגישים שלא מבינים את הילד שלהם, שהצוות לא מספיק מיומן, ולדבריהם "הכי קל זה להתקשר אליהם שיבואו לקחת את אמיר באמצע היום".
הפניה של ההורים אלי ליעוץ, היא לאחר שנודע להם כי קבוצת הורים בכיתה פועלת כדי להעביר את אמיר לכיתה אחרת, על רקע הטענות שהוא אלים ומסוכן כלפי ילדים בכתתו.
הוריו של אמיר לא מוכנים בשום אופן כי יעבירו את אמיר כיתה, לדבריהם המצב קשה אך אסור שבנם יסבול מעבר לקושי הנוכחי שככל הנראה הוא מבטא בהתנהגותו.
העבודה עם הוריו של אמיר, החלה בהבנת המצב כפי שהם רואים אותו. קבלתי מהם רקע על אמיר, על שנות חייו הראשונות, הסתגלותו למסגרות קודמות וכו.
הכרתי דרכם את מסגרת בית הספר הנוכחית, סדר היום האישי והמשפחתי, שאר בני המשפחה (לאמיר שתי אחיות גדולות).
התייחסנו יחד לצד החברתי של אמיר, בעבר ובהווה. נתחנו יחד את האינטראקציה שהיתה להורים עד כה עם הצוות החינוכי בגנים בשנים קודמות, ובבית הספר - בשנה הנוכחית.
הבנתי מהם כי הם מעוניינים לעבוד עם המורה ולהגיע להבנות, עם זאת לא ידעו כיצד לפנות לצוות בית הספר מאחר וכל פעם שיש להם שיחה עם המורה הם מוצאים את עצמם מתגוננים ומגוננים על אמיר לנוכח ההאשמות הרבות כלפיו ובמידה רבה גם האשמות כלפיהם. הרגישו פגועים וכועסים.
בנינו יחד תוכנית פעולה לעבודה משותפת עם בית הספר, כך שניתן יהיה לתקשר תוך יצירת אמון ושתוף. ליוויתי אותם לפגישה עם הצוות החינוכי (במפגש זה בבית הספר נכחתי יחד איתם). התחילה דרך של הגדרת מטרות קטנות, ישימות, תוך קביעת התעדכנות שוטפת בין ההורים למורה.
במקביל ניכר היה שההורים שונים מאד ביכולת ובמוכנות שלהם להציג גבולות ברורים. האמא היתה ברורה יותר בגבולות,לעומת האבא שהיה נוטה לוותר ולא הקפיד פעמים על עקביות. לשם כך הגדרנו את אחת המטרות -תרגול והבנה של הצבת גבולות באופן מותאם יותר בין ההורים,
יצאנו לדרך...
